ה' מוליך את הגאולים בדרכם לארץ־ישראל (מב, יד־טז)

החזיתי מעול י ם אחריש אתאפק כי-ולךה אפעה אש י ם ואשאף יחד : אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש : והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אךךיכם אשים " מח & ך לפניהם לאור ומעלןשים למישור א לה הדברים עשיתם ולא עזבתים : ה' שבמשך כל תקופת הגלות ריסן עצמו , לא פעל למען עמו ולא נקם את נקמתם בבבל , יצא עתה בזעם רב להושיעם ולהוליכם לארץ ישראל . בתיאור גאולת העם הקרבה מהדהדות שאילות ממסורות יציאת ממצרים : ה ' ישוב להפוך מקווי המים ליבשה , ואף יאיר את דרכם של ישראל בשובם לארץ ישראל ( ראה לעיל , עמ' . ( 35-34 האל מוצג כאן בדימוי נועז של יולדת הצורחת מחמת חבלי הלידה . אבל שלא בדימויי לידה אחרים , המתארים את חבלי היולדת ( ראה בפירוש לפס' יד , ( הפעם הקולות מביעים את כוחו האימתני של ה , ' המחריב את כל איתני הטבע . הקולות המדומים לקולות היולדת שמשמיע ה' קושרים בין יחידה זו לקודמתה , פס ' יא : "יצוחו , " פס ' יג : "יצריח . " לדימוי הספרותי שבין יולדת לבין התחוללות סערה , השווה לעלילת גלגמש , לוח יא , שוי : 131-127 "שישה ימים ושבעה לילות התחולל רוח , מבול , סער זלעפות הצ...  To the book