"אל תיראי תולעת יעקב" (מא, יד־טז)

אל תיךאי תולעת יעקב מתי ישךאל א נ « עזךתיןל נאם יהוה וגאלך קדוש ישראל : הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפי-ות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים : תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל : דברי החיזוק והעידוד לישראל מדגישים , בסדרת דימויים השאולים מתחום החקלאות , את המפנה המהפכני שיחול בחיי העם : ממצב של חוסר אונים הם יתחזקו ויביסו את אויביהם . ליחידה זו , הקשורה לקודמתה בלשונות המנחות ישראל-יעקב , "אל תיראי / תירא " ו " אני עזרתיך " ( פס ' יד ; ולעיל , פס ' י , יג , 1 יש מעטפת ספרותית , הפותחת ( סוף פס ' יד ) וחותמת ( סוף פס ' טז ) בכינוי : "קדוש ישראל ; " ובלשון זו חותמת גם היחידה הבאה , פס ' כ . [ יד ] אל תיראי תולעת יעקב - ישראל , השרוי בגלות נמשל לתולעת , יצור מאוס , חלש וחסר אונים . לדימוי של אדם מסכן וחסר כול לתולעת , ראה תה ' כב , ז : "ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ו ? זוי עם ; " איוב כה , ו : "אף כי אנוש רמה ובן אדם תולןגה . " מתי ישראל - ביטוי יחידאי , שמשמעו אנשי ישראל . תיבה זו מצויה במקרא אך ורק בריבוי , כגון בר ' לד , ל : ran מספר ;" דב ' ב , לד : "כל ע...  To the book