פולמוס ועונש (סו, א־ד)

כה אמר יהוה האומים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית א # ך תבנו ל י י ואי זה מקום מנוחתי : ואת כל אל ה ידי עע $ תה וי-היו כל אלה נאם יהוה ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי : 1 i # r ! vhw מכה אי ^ ז זובח ה ^ ה ערף כלב מעלה מנחה ךם חזיר מזכיר ל בנה מברך את narrD ? בחרו בךךכיהם ובשקוציהם נפשם חפצה : גם אני אבחר בתעלליהם ומגורתם אביא להם יען לןראתי ואין עונה דברתי ולא שמעו וי עשו הךע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרו : הנבואה פותחת בפולמוס תיאולוגי חריף נגד המבקשים לבנות מקדש עלי אדמות לאל השוכן במרומים ( פס ' א ב , ( וממשיכה בהוקעת מנהגיהם הזרים והמתועבים של כוהני ירושלים , שבגינם יבואו על עונשם ( פס ' ג ד . ( [ א ב ] פולמוס נגד הדעה המושרשת בעם שהמקדש עלי אדמות הוא מקום שבתו של ה ' ( כמו שנאמר בתפילת שלמה : "בנה בניתי בית ןבל [ בית נישא ] לך מכון לשבתך עולמים " [ מל"א ח , יג , ([ והכרובים והארון משמשים בכיסאו והדום לרגליו . אמונה זו שמקדש ה ' והעיר שבה הוא נמצא הם מקום מנוחתו של ה' משתקפת גם בתה ' קלב , ז ח : "נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו . קומה ה' למנוחתך אתה וארון 5 ? זך ;" תה ' ...  To the book