בפרשה שתי נבואות ( פס ' א ט , י יב ) שנושאן אחד : ישועת העם . בנבואה הראשונה מדובר על התחדשות העם בארץ ישראל ; ובשנייה , קריאה לעם לצאת מארץ גלותם . מאפיין ספרותי רעיוני נוסף המקשר בין שתיהן הוא קריאת שמות חדשים לעם , לארץ ולירושלים ( ראה פס ' ב , ד , יב . ( בין פרשה זו לפרשה הקודמת קשרי לשון ודימויים משותפים רבים : " ציון " ( סב , יא ; סא , ג . ( "צדקה " ו " ישועתה " ( סב , א , פס ' ב : "צדקך - (" "ישע ... צדקה " > סא , י , פס ' ג : "הצדק , " פס ' יא : "צדקה . (" "גרם " ( סב , ב ; סא , ט . ( "וקרא לך " ( סב , ב , פס ' ד , יב : "ולך יקרא - (" "וקרא להם " ( סא , ג . ( "עטרת תפארת " ( סב , ג ) - "פאר " ( סא , ג , י , פס ' ג : "להתפאר . (" "לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה כי לך יקןךא חפצי בה " ( סב , ד ) - "ואתם כהני ה ' תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם " ( סא , ו . ( "שממה " ( סב - ח , "שממות רא שנים , י ... לז 8 , דור ודור " ( סא , ד " . ( ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך " ( סב , ה ) - "שוש אשיש בה ' כחתן וככלה " ( סא , י . ( "תחלה בארץ" ( סב , ז , פס ' ט : " והללו את ה - ( "' ...
To the book