|
|
אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי ולןראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר : אז תתענג על יהוה והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי יהוה דבר : ידן במתי הנביא מסמיך את שמירת השבת לשמירה הרצויה של יום הצום , והסיבה ברורה : שניהם נקראים "שבת שבתון " ( שמ ' לא , טו [ שבת ;[ שמ ' לה , ב ; וי ' טז , לא [ יום הכיפורים ;([ " מקרא קדש " ( וי ' כג , ג [ שבת ;[ וי' כג , כז [ יום הכיפורים ;([ "כל מלאכה לא תעשו" ( וי' כג , ג [ שבת ;[ וי ' כג , כח [ יום הכיפורים . ([ זאת ועוד , בתקופת שיבת ציון וראשית ימי בית שני הדגישו במיוחד את שמירת השבת ( ראה נו , ב , ד , וו , משום , שלפי הדעה הרווחת , חילולה של השבת גרם לחורבן ולגלות ( ראה יר ' יז , כז ; יח ' כ , יג , כא , כד כה . ( שמירת שבת אינה תלויה בקיום המקדש ( שהיה חרב ) ואפשר היה לשמור את השבת בכל מקום , ואפילו בגלות . על כן הנביא מבטיח שבזכות שמירת שבת בית יעקב ינחלו מחדש את הארץ וייהנו מפירותיה . חז '' ל קבעו מהכתוב כאן הלכות רבות הקשורות לשמירת השבת , כולל תחום שבת , עונג שבת , איסור משא ומתן ודיבור של...
To the book |
|
|