"הצדיק אבד" (נז, א־ב)

הצדיק אבד ואין איש סם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק : יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו : הנבואה הקצרה פותחת בתלונה על מותם של הצדיקים ומסיימת בנחמה : לאותם צדיקים ו " אנשי חסד" מובטח שיבואו אל קברם בשלום . כאן , בדומה לסוף הנבואה הבאה משתקף פילוג בתוך העם בין "אנשי החסד , " הם הצדיקים , והרשעים , עושי הרע . [ א ] הפסוק ממוסגר במסגרת ספרותית , הפותחת והחותמת בתיבת "הצדיק , " ופעמיים חוזר בו לשון "נאסף " / "נאספים . " הצדיק אבד - "הצדיק " ( שם קיבוצי ) "אבד , " כלומר גווע . ואין איש שם על לב - ואף אחד אינו שם לבו לדבר ; וכן : "כי אין איש שם על לב " ( ירי יב , יא . ( לשי '' ם על לב , ראה מב , כה ; מז , ז . ואנשי חסד נאספים - האנשים הנאמנים העושים מעשי חסד מתים . "ואנשי חסד " מקביל אל "הצדיק ;" השווה תה ' קמה , יז : "צדיק ה ' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו " ( לשון יחיד " איש חסד " בא במש ' יא , יז . ( לאס ) ף " כאן בבניין נפעל ) כלשון נקייה למוות , ראה מט , ה ; בר ' כה , ח : "ויאסף אל עמיו . " הרקע ללשון אס"ף אל עמיו הוא בנוהג לאסוף את עצמות המת ולקברן בקברות המש...  To the book