היציאה מבבל (נב, יא־יב)

סורו סורו צאו מ # ם טמא אל תגעו צאו מתוכה הבת נע » אי כלי יהוה : כי לא בחפז } 1 תצאו ובמנוסה לא תלכו ? כי הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי י ^ ךאל : בנבואה זו , הקשורה לנבואה הראשונה במוטיב של "טמא " ( פס ' א , יא , ( חוזר שלוש פעמים שורש יצ " א בקשר ליציאת העם מבבל . אולם , שלא כקריאת הזירוז הדומה : "צאו מבבל ברחו מכשדים " ( מדו , כ , ( שנאמרה בבבל , הרקע כאן הוא ארץ ישראל , שממנה יוצא הציווי ?" או משם . " יתרה מזו , הדגש כאן מושם על טוהרת כל העם היוצא מבבל , ולא הכוהנים והלויים בלבד , בדומה לנאמר בשמ' יט , ו : "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" ( השווה גם נחמי יב , ל : "ויטהרו הכהנים והלוים ויטהרו את העם . (" רעיון ייחודי זה , שחובת ההיטהרות מוטלת על העם כולו , הזוכה מעתה למעמד של כוהנים , מצוי גם להלן : "ואתם כהני ה ' תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם " 1 סא , ; 0 והוא מתקשר לרעיון ייחודי נוסף : לקדושת העיר ירושלים כולה 1 פס ' א : ( העם הקדוש חוזר לעיר הקודש . להתעניינותו החיובית של הנביא בענייני פולחן - השבת כלי ה ' המציינת את חידוש הפולחן - ראה גם מד , כח ; נו , ז ; ס , ז . החזרת "כלי ה "...  To the book