הנבואות מפרק מט ואילך נאמרו בירושלים והן משקפות את מצב העיר והעם . אין בהן זכר למארג המוטיבים שאפיין את חטיבת הנבואות הראשונה ( פרקים מ-מח : ( הכרזה על אחדות האל , דברי פולמוס נגד האלילים ועובדיהם , מחזה של עריכת משפט נגד אומות העולם , וראיות ממעשה הבריאה ומהנבואה ') הראשונות והחדשות (' על אמיתות האל . זאת ועוד . מכאן ואילך אין זכר לבבל או לכורש כשליח האל . הרקע הירושלמי מתבטא בפנייה הישירה של הנביא לירושלים ולעם בלשונות נוכחת ונוכחים . הנביא מדמה את ירושלים לאלמנה ושכולה שבעלה שב אליה באהבה רבה , והוא מנחם אותה ( מט , יד כא ; נא , א ג , יז כג ; נב , א ג , ז י ; נד ; ס ; סא , א ט ; סב , א ט ; סו , ה יח . הוא מתאר את עתידה של העיר בתיאורים מלהיבים , מבשר על עליונותה , איכלוסה ושיבת בניה , ועל בניינה מחדש ( מט , כב כג ; נד , א ג , יא יב ; נו , ח ; ס , א ט ; סא , ד ; סו , כ . ( הוא מצווה לגולים : "סורו צאו משם , " מבבל ( נב , יא , ( ותאסר הכניסה לירושלים , "עיר הקדש , " על כל ערל וטמא ( נב , א . ( הנביא גם מוכיח את העם על פולחנות זרים המתקיימים בירושלים ( נז , ג ח ; סה , ג ה , יא , ( על פ...
To the book