חורבן בבל (נא, כז־לג)

מ שאו נס בארץ תקעו שופך בגוים קדשו על י יה גוים השמיעו עליה ממלכ 1 ת אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר : כח קד ^ ו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה כט ואת כל ארץ ממשלתו : ותרעש הארץ ותחל כי קמה על - ככלי מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאי ? יושב : י ל חדלו גבורי בבל להלחם > סב \ במצדות 1 סר \ 1 ז גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה : לא לץ לקראת ךץירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה : לב ןהמעבךות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו : י לג כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כ גרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה : [ כז ] שאו נס בארץ וגו' - קריאה נוספת לגויים לעלות למלחמה על בבל . ממלכות אררט מני ואשכנז - עמים מצפון ( ראה לעיל נ , ג , ט ) ומצפוךמזרח למיסופוטמיה , שנבלעו בתוך מדי , הממלכה שלפי הנבואה אמורה להחריב את בבל . אררט ( ברי ח , ד ; מל ; 1 ב" לז ; Urartu בתעודות אשוריות ) שכנה ברמת ארמניה ; מני mSt Manai ) במקורות אכדים ואררטיים ) שכנה ממזרח למדי , דרומית לאגם אורמיה . אשכנז היא כנראה האשמה , הנזכרים בכת...  To the book