בבל תיענש על שהחריבה את ישראל (נ, יז־כ)

7 \ ס r פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה / n / 7 x 7 n- עצמו נבוכדראצר מלך בבל : לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל העי פקד אל מלך בבל ואל ארצו ץ יט כאשך פלןךתי אל מלך אשור : ושכבתי את ישךאל אל נוהו כ ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו : בימים ההם ° ובעת ההיא נאם יהוה יבלןש את עון ישךאל' ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר : [ יז ] שה פזורה ישראל אריות הדיחו - אותו . העם מדומה לעדר שיות שהתפזר בגויים . הראשון אכלו וגו ' - הרחבת דימוי האריות והצאן . האריות הם מלכי אשור ובבל . האריה הראשון "אכלו , " את השה , כלומר הגלה את תושבי ממלכת ישראל . וזה האחרון עצמו - האריה השני , הוא מלך בבל , גרם את העצמות , כמו "ועצמתיהם יגרם " ( במי כד , ח , ( כלומר הגלה את שארית העם את ממלכת יהודה " . עצמו " ( יחידאי ) נגזר מן 'עצם ' כדרך 'יגרם ' מן 'גרם . ' [ יט ] ושכבתי את ישראל אל נוהר וגו ' - אשיב את העם לארצו נראה לעיל עמ' . ( 176-174 הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד - כל ההרים הללו היו בתחומי ממלכת אפרים קודם לחורבנה . תשבע נפשו - הוא יאכל לשובע ' ) נפש ' במשמע ...  To the book