פרשה חמישים: מגילת נבואות על בבל (פרקים נ-נא)

פרשה זו מורכבת מאמירות נבואיות שעיקרן חורבן בבל ( נ , א-נא , נח . ( אליה נספחה ידיעה ( נא , נט םח שירמיהו כתב מגילת נבואות וציווה לשקעה בנהר פרת . הבאת הפרשה בסוף קובץ נבואות הגויים , וכםיום לכלל נבואות ירמיהו ( נא , סד : "עד הנה דברי ירמיהו (" מדגישה את חשיבותה המיוחדת של נבואת ירמיהו על בבל . חורבנה של בבל , והתקווה לגאולת ישראל הכרוכה בו , מוצגים כשיאו של הספר ובמסקנתו הטבעית . הדבר מלמד על מרכזיותם בעולמו של עורך הספר . כך גם מתרכך הרושם של דברי ירמיהו בזכות הכניעה לבבל ( כגון בפרק כז , ( והם מוצגים כהוראת שעה , ולא כעמדה חיובית עקרונית של הנביא כלפי בבל . דגש נוסף ניתן לתפיסה זו בפסוקי הסיום של החטיבה ( נא , נט סד , ( וראה על כך בהמשך . בנבואה שלושה עניינים ראשיים : חורבן בבל , הצדקתו המוסרית וגאולת ישראל . בכך היא מיוחדת משאר נבואות הגויים בספר , שאינן קושרות את גאולת ישראל בפורענות לגויים ( יצא מכלל זה מט , ב , ( ואף אינן מרבות בהנמקות מוסריות לפורענות . שלושת העניינים הראשיים הללו אינם ערוכים ברצף התפתחותי ברור , והמעברים מנושא לנושא משווים לנבואה חיות רבה . חלוקת הנבואה לפי של...  To the book