פרשה ארבעים ושמונה: נבואה על שבטי ערב (מט, כח־לג)

חזון נבואי המתאר פשיטה של חילות נבוכדראצר על שבטי נוודים במדבר ערב , מזרחית דרומית לבבל . הנביא ממריץ את הלוחמים לתקוף , ואת שבטי ערב המותקפים לברוח מן הפורענות . הנבואה אינה מוצגת כעונש על חטאים , והיא קשורה בתפיסה הכללית בספר , שהאל הועיד את נבוכדראצר לשלוט בעמים כולם עד שבבל עצמה תיפול . בכותרת מזוהה האויב שיתקוף את הערבים עם מלך בבל , ואפשר שאף אזכורו בגוף הנבואה " ) נבוכדראצר מלך בבל , " פס' ל ) שאינו מצוי בשום נבואה אחרת מנבואות הגויים שבספר ( להבדיל מהכותרות ) משל העורך הוא . ואכן הצירוף "יעץ עצה חשב מחשבה" שבהמשך פסוק זה אמור בדרך כלל ( פס' כ ; נ , מה ועוד ) על האל , ולא על מלך בשר ודם . נראה שהרקע לנבואה היו מלחמות של מלך בבל בשבטי הערבים , והעורך ציין זאת בכותרת . ידיעה על מלחמה כזאת מובאת בכרוניקה בבלית משנת : 599 בשנה השישית בחודש כסלו גייס מלך אכד את צבאו והלך לארץ חתי . מארץ חתי הוא שלח את גדודיו ובסורקם את המדבר הם לקחו שלל רב מן הערבים , את רכושם , בעלי חיים שלהם , ואליהם . בחודש אדר המלך חזר לארצו ( וייזמן , עמ ' . ( 71-70 סגנון הנבואה אופייני לירמיהו : שד ) ד " פס ' ...  To the book