פרשה ארבעים: החורבן וקורות שארית יהודה (פרקים לט-מד)

בפרשה זו באים ברצף כרונולוגי ( למעט לט , טו יח ) סיפורים שעניינם החורבן וקורות שארית יהודה שלא גלתה לבבל , וירמיהו ביניהם . בפתיחה בא סיפור על "נבוכדראצר מלך בבל" שהחריב את ירושלים "בעשתי עשרה שנה לצדקיהו בחדש הרביעי בתשעה לחדש " ( לט , א ב ) ובסיום באה נבואה לגולי יהודה שירדו למצרים , ובה נאמר כי פרעה חפרע מלך מצרים יינתן "ביד איביו וביד מבקשי נפשו כאשר נתתי את צרקיהו מלך יהודה ביד נבוכדראצר מלך בבל איבו ומבקש נפשו " ( מד , ל . ( אזכור צדקיהו ונבוכדראצר בראש הפרשה ובסופה יוצרים את מסגרתה . תשתית הפרשה היא היסטוריוגרפיה ( לט , א י ; מ , ז-מא , יח ; מג , ד , 0 שהיא רקע לנבואות ( לט , טו יח ; מב , ט כב ; מג , ח יג ; מד . ( כן מוסרת הפרשה מידע על קורות ירמיהו באותה עת ( לט , יא יד ; מב , א ח ; מג , א ג . ( הקטעים ההיסטוריוגרפיים כלל אינם מזכירים את ירמיהו , וחלקם בא גם בספר מלכים ( ראה במבואות לארבע הפרשיות הראשונות בפרשה : פרקים לט-מב . ( עריכתם ( החוזרת ) בפרשה זו נועדה לקשרם עם המידע ההיסטוריוגרפי הנמסר אך ורק כאן ולא במקורות אחרים במקרא . בנבואות , הנמנות על רובד נאומי הפרוזה בספר , ...  To the book