פרשה שלושים ושש: שחרור העבדים וכיבושם מחדש (לד, ח־כב)

מלך בבל יביא חורבן על ירושלים , מלכה ועריה , משום שהעם הפר את בריתו עם אלוהיו . נבואות שזו תמציתן באות לכל אורך הספר וזה גם הלקח המסכם של הפרשה ( פס ' יח כב . ( עם זאת הוא מוצג בדרך מיוחדת במינה , משום שהפרשה מתמקדת בגילוי אחד ויחיד של הפרת הברית , שלא נזכר עוד בספר : התנהגות העם כלפי העבדים העבריים . בניגוד לחוקי התורה ( פס ' יג יח ותוך הפרה של ברית שנכרתה במיוחד בעניין זה ( פס ' טו , יח יט ) חזר העם וכבש את העבדים זמן קצר לאחר ששחררם ( פס' יא , טז . ( המבנה כאן דומה לפרשה העשירית בספר ( לעיל יא , א י , 0 המרמזת לברית יאשיהו . בשתי הפרשות דגם משולש : האבות הפרו את הברית שנכרתה "ביום הוצאי אותם מארץ מצרים " ( לד , יג יד , השווה יא , ז ח , ( בני דורו של ירמיהו כרתו ברית מחודשת ( לד , טו , יח יט , השווה יא , ב ג , ו ) ושבו והפרו אותה ( לד , טז , השווה לפרק יא , י . ( עם זאת יש שני הבדלים חשובים בין שתי הפרשות : ( 1 ) בפרק יא העונש הוא כללי " ! רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה " ( פס ' יא , ( ואילו כאן העונש ליהודה מפורש וחדמשמעי - חורבן ושרפה ( פס ' כ כב . ( הרושם המתקבל מכך הוא , שבתקופת פעי...  To the book