חורבן ירושלים והגליית צדקיהו (לד, א־ז)

לד א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה ונבוכדראצר מלך בבל ו וכל חילו וכל ממלכות ארץ " ממ ^ לת ידו וכל העמים ב נלחמים על ירושלם ועל כל עריה לאמו : * כה אמר יהוה אלהי ישראל הלך ואמרת אל צדקי-הו מלך יהודה ואמרת אליו כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ג ושרפה באש : ואתה לא תמלט מידו כי תפש תתפש ובידו תנתן ( עיניך את עיני מלך בבל תראינה ופיהו את פיך ידבר ד ובבל תבוא : אך שמע דבר יהוה צדקיהו מלך יהודה כה אמר ה יהוה עליך לא תמות בחרב : בשלום תמות וכמשרפותא בותיך המלכים הראשנים אשר היו לפניך כן ישרפו לך והוי אדון יספדו לך כי דבר אני דברתי נאם יהוה : ו וידבר ירמיהו הנביא אל צדקיהו מלך יהודה את כל הדברים ז האלה ביףשלם : וחיל מלך בבל נלחמים על יךושלם ועל כל ערי יהודה הנותרות אל לכיש * ואל עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר : [ א ] ונבוכדראצר וגו ' - בשעה שנבוכדראצר וכוי , הרקע ההיסטורי לנבואה . וכל ממלכות ארץ ממשלת ידו וגו ' - כל הממלכות שהוא שולט עליהן , כגון "את המאור הגדול לממשלת היום" ( בר ' א , טז . ( הניסוח מדגיש את מעמדו של מלך בבל כשליט על עמים רבים , הנוטלים חלק במערכה על יר...  To the book