נבואה שנייה: שמחת יהודה וירושלים (לג, י־יא)

י כה ו אמר יהוה י עודישמע במקום הז הא # ר אתם אמרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחצות ירו ^ לם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה : יא לןול 1 % ון וקול ש 7 ? חה קול חתן " וקול כלה bp אמרים י הודו את יהוה צבאות כי טוב יהוה כי לעולם חסדו מבאים תודה בית יהוה כי א ^ יב את ^ בות הארץ כבראשנה npN יהוה : [ י ] אשר אתם אמרים חרב הוא וגו ' - אינכם מאמינים שיוכל להיגאל . סגנון של ויכוח , השווה לעיל לב , לו . כאן מתחיל החלק הטפל במשפט , המתאר את 'המקום הזה . ' מאין אדם - עד כדי כך שאין בו כלל חיים ( כמו לעיל כו , ט . ( בערי יהודה ובחצות ירושלם - תמורה מבארת ל"במקום הזה . " [ יא ] קול ששון וגו ' - ראה לעיל ז , לד . מכאן ועד המלים "בית ה "' באים המושאים של " עוד ישמע " שבראשית פס ' י . כנגד חמש פעמים שחוזרת המלה "אין " בפסוק הקודם בהקשר של עצב , חוזרת כאן המלה "קול" חמש פעמים בהקשר של שמחה . קול אמרים הודו את ה' וגו ' - ציטוט של פתיחת המנון תודה טיפוסי ( ראה תה' קז , א ; קיח , א ; קלו , א ועוד . ( נוסח הכתוב מלמד , שהמנונות מסוג זד , הושמעו בעת הקרבת קורבנות תודה . ואולי גם "קול ששו...  To the book