שיבת פזורי ישראל לירושלים (לא, ט־יג)

ט שמעו ךבר יהוה גרים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראלי יקבצנו nirp nc ) 5 sn עךךו : י כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מי-ד חזק ממנו : יא ובאו " ותנו במרום ציון ' ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד : > ב אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון 0 'piDrm ושמחתים מיגונם : ע ותיתי j . .... נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה : [ ט ] שמעו דבר ה ' גוים - לפנייה לגויים השווה : "לכן שמעו הגוים ודעי עדה " ( לעיל ו , יו , (! שם בהקשר של פורענות , וכאן כפתיחה לבשורת גאולה . באיים - סינקדוכה ( פרט תמורת כלל ) לארצות ועמים רחוקים , מעבר לים , כגון "ולא מעבר לים היא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים " ( דב ' ל , יג . ( וראה "כי עברו איי כתיים וראו " ( לעיל ב . ( י , מזרה ישראל יקבצנו וגו ' - אלה הדברים שעל הגויים לאומרם . אלוהים , אשר פיזר את שבטי ממלכת אפרים , יקבצם לארץ וישמרם . הפסוק בנוי על שני דימויים שונים . זר " ה עניינו ברירת גרעיני התבואה על ידי זריית המוץ לרוח ") לא לזרות ולא להבר , " לעיל ד , יא . ( העם מדומה ...  To the book