נבואת פורענות לנותרים בירושלים (כט, טז־יט)

טז כי כה ו אמר יהוה אל המלך היושב אל כסא דוד ואל כל העם ftftcc בעיר הזאת אחיכם אשר לא יצאו אתכם בגולה : 1 כה אמר יהוה צבאות הנני משלח בם את החךב את הךעב ואת הדבר ונתתי אותם כתאנים המערים אשר לא תאכלנה m מרע : ורדפתי אדוליהם בחרב ברעב ובדבר ונתתים לזועה לכל ו ממלכות הארץ לאלה ולשמה ולמרקה ולחרפה בכל יט הגוים אשר הךחתים שם : תחת אשר לא שמעו אל ךבךי נאם יהוה r * r ! שך > ז \ ז ^ י אליהם את עבדי הנכאים השכם ושלח ולא שמעתם נאם יהוה : יח ] לזעוה [ טז יט ] סיכום הנבואה בפרק כד . [ טז ] המלך היושב אל כסא דוד - צדקיהו . ההימנעות לנקוב בשמו , ואולי גם השימוש הפחות מקובל בלשון "היושב אל , " במקום ישב על ( לעיל כב , ל ; מל"א א , מו ; יש ' טז , ה , ( מביעים הסתייגות מצדקיהו , שהומלך על ידי מלך בבל , ומשתלבים בתוכן הדברים הקשים כנגדו . אחיכם - גם יחזקאל משתמש בכינוי זה , ברומזו לוויכוח בין הגולים ליושבי הארץ ( יח' יא , טו . ( אפשר שמשתקפת כאן מתיחות בין גולי יהויכין לבין שאר העם ( ראה עמ ' . ( 485-483 ] יז ] כה אמר וגו ' - חוזר למשל התאנים ( לעיל כד , ח , י . ( כתאנים השארים - שמראיהם בלבד דיו לע...  To the book