"ואל צדקיהו מלך יהודה" (כז, יב־טו)

יב ואל צךקיה מלך יהוךה ךבךתי ככל הךבךים האלה לאמר הביאו את צואריכם בעל מלך בבל ועבדו אתו ועמ 1 וחיו : r למה תמות ו אתה ועמד בחרב ברעב ובדבר כאשר דבר יהוה -י אל הגוי אשר לא . יעבד את מלך בבל : ואל תשמעו אל דברי הגבאים האמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך טי בבל כי & קר הם נבאים לכם : כי לא שלחתים נאם יהוה והם נבאים ב ^ מי ל 6 ? קר למע ? הדיחי אתכם ואבדתם אתם והנכאים הנכאים לכם : [ יב ] דברתי וגו' - עוד קודם לכן . כחלק מנבואתו למלכים מובאת נבואה דומה לצדקיהו , כדי שיספרו גם אותה למלכיהם . דרך זו של מסירת הדברים מאפשרת חזרה על רעיון לשם הדגשתו . ועבדו אתו ועמו - 'עמו ' אינו מופיע בדברים למלכים ( פס ' ז . ( אולי יש בניסוח זה רמז עקיף לגולי יהויכין , ברוח הנאמר להלן כט , ה ז . וחיו - כדי שתחיו , ואם לא - לא תחיו . השווה : "דרשוני וחיו " ( עמי ה , ד . ( [ יג ] למה תמותו וגו ' - חוזר לנאמר בפס ' ח ומדגיש , שגזירת האל שווה לישראל ולגויים . [ יד ] אל דברי הנבאים - כנמסר בפס ' ט . ואולם כאן , כשמדובר בישראל , אינו מזכיר קוסמים למיניהם , ברוח דבי יח , יד טו . [ טו ] כי לא שלחתים - לשון מיוחדת לנב...  To the book