על יהויכין והגלייתו (כב, כד־ל)

כי חי אני " נאם יהו ה כי אם יהיה כניהו בךיהויקים מלך יהודה כה חותם על יד ימיני כי משם אתקנך : ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר אתה יגור מפניהם וביד נבוכךךאצר מלך בבל כי וביד הכבדים : והטלתי אתך ואת אמ ך אשר ילדתך על הארץ 0 אחרת אשר לא ילדתם שם ושם תמותו : ועל הארץ אשר הם ' מנשאים את נפשם לשוב שם שמה לא ישובו : כח העצב נבזה נפוץ האיש הז-ה כניהו אם כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על הארץ אשר לא ידעו : כט ארץ ארץ ארץ שמעי דבר יהוה : ל כה ו אמר יהוה כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו כי ° לא יצלח מז-ךעו א יש ישב על כסא דוד ומשל עוד ביהודה : [ כד ] חי אני נאם ה' - נוסחת שבוער , מקובלת ( לעיל ד , ב . ( כאן הנשבע הוא האל עצמו להדגשה יתרה . אם יהיה וגו ' - סגנון שבועה , כגון "נשבע ה ... ' אם אתן את דגנך " ( יש ' סב , ח , וכן לעיל פס' ו . ( אפילו יהיה כניהו כטבעת חותם , גס אז אנתקהו ממני . החותם מורכב על טבעת , וחרותים בו סימני היכר אישיים של בעליו : שם , סמל או שניהם כאחד . בדרך כלל רק אנשים בעלי מעמד ושררה השתמשו בחותם כדי לסמן בטביעתו רכוש , או לחתום על צווים שלטוניים ( השו...  To the book