פרשה עשרים ושתיים: האל מסרב לבטל את הפורענות (פרק כא)

בעיצומו של המצור הבבלי על ירושלים פנה צדקיהו לירמיהו שיבקש מה' לעשות "ככל נפלאתיו ויעלה ( נבוכדראצר ) מעלינו " ( פס ' ב . ( הפרשה כולה היא תשובת ירמיהו למלך : בגלל פשעים מוסריים של בית דויד ושל העם כולו ה ' דוחה את הפנייה , המצור לא יוסר , הרג , חורבן ומוות יהיו נחלת הנשארים בעיר ורק המסגירים עצמם לבבלים יינצלו . תשובה זו ערוכה בשני מעגלים . בראשון ( פס ' ג י ) מובא סירוב האל לבקשה בלא כל הנמקה , ובשני > פם ' יא יד ) מובאות רק ההנמקות לסירוב , תוכחה על חטאים . במעגל הראשון תחילה מפנה הנביא את תשובתו ישירות לכתובת השולח : "כה תאמךן אל צדקיהו " ( פס ' ג , ( ולאחר מכן למי שהוא מייצג : "ואל העם הזה תאמר " ( פס ' ח . ( במקביל לכך מופנית במעגל השני תוכחה מוסרית "לבית מלך יהודה " ( פס ' יא '' ל , ( בית דוד " ( פס ' יב , ( ולכלל ירושלים : "הנני אליך ישבת העמק צור המישר " ( פס ' יג . ראה בפירוש . ( התוכחה , שמעלליהם הרעים של יושביה נובעים מיהירות ומביטחון שווא , מתקשרת יפה אל המעגל הראשון : מי שלא פחד מאויבים באומרו "מי יחת עלינו ומי יבוא במעונותינו " ( פס ' יג ) נאלץ עתה לבקש מה ' שיסירם מעליו...  To the book