פרשה עשרים: מעשה סמלי בבקבוק, נאום פורענות וכליאתו של ירמיהו (יט, א-כ, ו)

ירמיהו מצטווה לקנות בקבוק חרם , לצאת לגיא בן הינום ( יט , א ב ) ולהינבא לחורבן , להרג ולזוועות העומדים לפקוד את ירושלים ויושביה ( פס ' ג ט . ( אז עליו לשבור את הבקבוק לעיני הנלווים אליו ( פס ' י , ( ולשאת נבואת פורענות ( פס' יא יג ) שתפתח במלים "כה אמר ה ' צבאות ככה אשבר את העם הזה ואת העיר הזאת כאשר ישבר את כלי היוצר אשר לא יוכל להרפה עוד " ( פס ' יא . ( בהמשך נמסר שהנביא שב "מהתפת אשר שלחו ה ' שם להנבא , " הלך למקדש ושם חזר בתמציתיות בפני "כל העם" על נבואת החורבן ( פס ' יב יג . ( בעקבות זאת נתנו פשחור הכוהן "על המהפכת " ( כ , ב ) ואז נשא עליו ירמיהו נאום פורענות מיוחד ( כ , ד , 0 ובו לראשונה בספר מזוהה האויב שיביא את החורבן והגלות עם מלך בבל ( כ , ד . ( הפרשה מבטאת את האופי הטוטאלי של פעילות הנביא ( ראה גם עמ ' , ( 371-370 שאין בה הפרדה בין חיי היום יום לבין השליחות : קניות שערך , מקומות אליהם הגיע , מערכת יחסיו עם הסובבים אותו והחופש האישי שלו - הכל נשלט על ידי היותו נביא פורענות . הפרשה משובצת בין קטעים מזמוריים ( יח , יח כג ; כ , ז י 0 בהם מתפלל ירמיהו לאל שיושיעו מםבלותיו ויעניש...  To the book