פרשה תשע־עשרה: מימוש גזירות האל והתנהגות העם (פרק יח)

בפרשה זו שלוש יחידות : נבואה ומשל על היוצר ומלאכתו ( פסי א יב ;( נבואת תוכחה ועונש על ישראל שנטש את אלוהיו ( פס ' יג יז ;( בקשה מזמורית מה ' שינקום ביריבי ירמיהו ( פס ' יח כג . ( הקשר בין היחידות רופף למדי , וכנגד הסברה , שהגדרתן כחטיבה אחת משקפת את כוונת העורך , אפשר להעמיד סברות אחרות , כגון ששתי היחידות הראשונות נתפסו אצל העורך כחטיבה עצמאית ואילו השלישית עמדה בפני עצמה , או שהוא התכוון להפריד בין שלוש היחידות . ההשערה שהעורך צירף שלוש יחידות אלו לפרשה אחת משקפת את העמדה , שהוא הועיד לעריכה תפקיד כפול : העברת מסרים עקיפים וגיבוש יתר של הספר . על פי תפיסה זו באה החטיבה השלמה לומר , שהתנהגות נאותה של העם היתר , עשויה לבטל את הפורענות שנגזרה על ידי האל מפי ירמיהו ( יחידה ראשונה , ( אך העם התמיד בחטאיו ( יחידה שנייה ) ואף רדף את ירמיהו שלא בצדק , אשר על כן לא יכופר לו ( יחידה שלישית . ( מבחינה ספרותית משתקפת כאן המגמה ליצור חטיבות מגוונות , לבל יתהוו גושים גדולים מדי של סוגים ספרותיים אחידים , העלולים לפגוע בגיבוש הספר כולו . צירוף הנבואה השירית והמזמור לנבואת בית היוצר ( פס ' א יב ) הב...  To the book