פרשה שש־עשרה: פולחן הבמות יביא לעונש גלות (יז, א־ד)

נבואה זו תולה את הפורענות בחטא העבודה בבמות , בלי לפרש אם הכוונה לפולחן ה ' או לעבודת אלילים . אפשר שהאלילות נרמזת במלים "ואשריהם - ) אשרים (? על עץ רענן " וגו ' ( פס ' ב . ( אך נראה שאין כאן הבחנה בין סוגי הפולחן הפסולים , כדי להעמיד את כולם על דרגה שווה של חומרה . בגינוי עבודת הבמות אין הכתוב נסמך על החוק של ריכוז הפולחן ( דברים יב . ( נראה שהביקורת על הבמות היא בעיקר משום שפולחן בבמות מעולם לא היה נקי מיסודות אליליים . דומה לכך תוכחת הושע , ואף הסגנון דומה , השווה למשל : "על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה " ( הו ' ד , יג " ;( חל ק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ... ונשמדו במות און חטאת ישראל" ( שם י , ב ח . ( הדבקות בחטאי הפולחן מתוארת כפגם מהותי בעם , שספק אם הוא יכול לתקנו , ומשום כך אין כאן גם קריאה לתשובה . לעניין זה יפה להשוות את קריאת ירמיהו "כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי" ( לעיל ד , יד ) ולהכרזתו "חטאת יהודה ... חרושה על לוח לבם" ( יז , א . ( הדימוי בפרשה מרמז , שאין סיכוי למחות את החטא מלב העם וכך להיוושע . על גלגולו של דימוי זה בנבואת הנח...  To the book