הכרת הגויים בגדולת ה' (טז, יט־כא)

יט יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליף גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך ^ לןר נחלו אבותינו הבל ואיך בם מועיל : כ היעקןה לו אדם אלהים והמה לא אלהים : כא לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי יהוה : [ יט כא ] הגויים עתידים להכיר באפסות אליליהם כשידעו את גודלו של ה . ' [ יט ] עזי ומעזי ומנוסי - מקור כוחי , מבצרי ומקום מפלטי . השווה : "ה' סלעי ומצודתי ומפלטי אלי צורי ... מגני וקרן ישעי משגבי " ( תה' יח , ג , ( שבמקבילתו בא גם "ומנוסי " ( שמ " ב כב , ג . ( אליך גוים יבאו וגו ' - הגויים מכל העולם יכירו בבלעדיותו של הי . "יבאו " בא כאן במשמע מופשט , כשימוש השורש שו '' ב לעניין חזרה לה . ' השווה : "שובו בנים שובבים ... הננו אתנו לך כי אתה ה' אלהינו " ( לעיל ג , כב , וראה פירושו , ( אלא שלגבי הגויים , שמעולם לא האמינו בה , ' אין להשתמש בשורש שו . ב" מאפסי ארץ - קצות תבל , כגון "ואתנה גויים נחלתך ואוחתך אפסי ארץ" ( תה ' ב , ח . ( אפס מציין סופיות , כגון "כי אפס כסף " ( בר ' מז , ט . 0 להלן מובאים דברי וידוי והתנצלות של הגויים : שקר נחלו אבותינו - כך חונכנו , שכן מנת חלקם...  To the book