נבואת פורענות (טז, טז־יח)

טז העי שלח לתגים ךבים נאם יהוה ודיגום ואחרי כן אשלח לרבים צידים וצדים מעל כל הרומעל כל גבעה ומנקיקי הסלעים : r כי עיניעל כל ךךכיהם לא נסתרו מלפני ולא נצפן עונם מנגד עיני : n- ובלמתי ראשונה / ia עונם וחטאתם על חללם את ארצי בנבלת Ecc ^ n f ותועבותיהם מלאו את נחלתי : ] לךיגים [ טז יח ] נבואת פורענות לישראל . [ טז ] הנני שלח לדיגים רבים ... ודיגום ... לרבים צידים וצדום - שני דימויים לחיילי האויב שיחפשו אחר הבורחים ויוציאום ממחבואיהם . השווה : "מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו" ( לעיל ד , כט . ( דייגים נזכרים רק כאן וביש ' יט , ח " ) הדיגים ... כל משלבי ביאור חכה ופרשי מכמרת על פני מים . (" הדבר משקף את מיעוט העיסוק בדייג בישראל בתקופת המקרא . דימוי הדייג הולם יפה את מציאות החיים במיסופוטמיה , משם יבואו האויבים ולשם יוגלה העם , ובה היה הדייג ענף כלכלה חשוב ביותר . בצירוף 'שולח ל ' יש ללמ '' ד מעמד של 'את י ( נפוץ בארמית ובעברית המקראית המאוחרת , ( וכך "דיגים " הוא מושא ישיר . השווה : "ואשלחה לאליעזר לאריאל ... ואצוה אותם " ( עז ' ח , טז יז . ( ודיגום - מן ץךיגום , ידוגו ...  To the book