פורענות (טו, ה־ט)

ה כי מי יחמל עליךירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך : את ל נט ^ ת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם : t ואזרם במזרה בשערי הארץ y rh 3 p אבךתי את עמי מדךכיהם ל ^ שבו : ח עצמו לי אלמנותו מחול ימים הבאתי להם על אם בחור שרר בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות : ט אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם יהוה : ט ] בא  To the book