ירושלים הרועה שמעלה בתפקידה (יג, כ־כז)

כ שאי עיניכם וראי הבאים מצפת איה הערר נתן לך צאן תפאךתך : כא מה תאמרי כי יפקד על י יך " ואת למדת אתם עליך אלפים לראש b > S 3 n xf bi ? אחזור כמו אשת לדה : כב וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עינך נגלו שוליך נחמסו עקביך : כג היה פך כושי עורו ונמר חבךברתיו גם את ם תוכלו להיטיב למדי הרע : כי . ואפיצם כקש עובר לרוח מךבר : כה זה גורלך מנת מריך מאתי נאם יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר : ט וגם אני חשפתי שוליך על פניך ונראה קלונך : מ נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד : כ 671 או יךאו [ כ כז ] הנביא פונה אל ירושלים כמנהיגת העם האשמה בגורלו . ירושלים היא רועה לא נאמנה . [ כ ] שאי עיניכם וראי - ראה ג , ב . פס ' כ כב נוקטים לשון פנייה לנוכחת . תיבת " עיניכם" השתבשה כנראה מן 'עיניך , ' משום שהבינו את "הבאים מצפון" כפנייה ( אתם ,  To the book