פרשה אחת־עשרה: תלונת הנביא על הצביעות וכפיות הטובה, והעונש (יא, יח-יב, יז)

פרשה זו , שבשלב עריכה מאוחר צורפה לקודמתה על ידי ו " ו החיבור "> וה' הודיעני , " יא , יו ( 1 גובשה מארבע יחידות . שתי הראשונות ( יא , יח כג ; יב , א 0 עוסקות במצוקתו של ירמיהו ; השלישית ( יב , ז יג ) היא קינת האל על חורבן נחלתו , והרביעית ( יב , יד יז ) היא נבואה לעמים שכני יהודה , המשלבת פורענות ונחמה . על הסיבות האפשריות לעריכת ארבע היחידות לפרשה אחת ראה לקמן . היחידה הראשונה ( יא , יח כג ) פותחת במזמור תלונה ( פס ' יח כ ) בו מתאר הצדיק את אויביו , המתנכלים לנפשו במרמה . הוא מבקש מה , ' אשר גילה לו את כוונותיהם , שינקום בהם . כדרכה של הספרות המזמורית נוקט הכתוב לשון נוסחאית וכללית , ואין ללמוד ממנה מי הם האויבים , ומה טעם הם רודפים את הצדיק . אף זהותו של הדובר הנרדף אינה נרמזת במזמור . כמו במזמורי תלונה דומים ( כגון היחידה הבאה בפרשה , וכן יב , א ו ; טו , טו יח ; יז , יד יח ; כ , ז יח ) אף כאן מצטיירת דמות של אדם רגיש , הסובל מניכור חברתי ומרדיפות קשות בשל דביקותו בשליחות האלוהית שהוטלה עליו , ומוצא מעט פורקן מסבל זה בפנייה מזמורית לאל . זה המזמור הראשון מסוג זה בספר ואולי משום כך ב...  To the book