מזמור על גדולת ה' (י, יב־טז)

י -כ עשה ארץבכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונת 1 נטה שמים : ע לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר ע £ ה וי-ו צא רוח מאצרתיו : יי נבער כל אדם מדעת הביש כל צה ף מפסל כי שקר נסכו ולא ךוח בם : טו הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו : טז לא כאלה חלק יע קב י כי יו צר הכל הוא וישךאל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו : ע ] ה ^ ךץ [ יב טז ] לזיקת המזמור לפס ' ו ז ראה במבוא לפרשה , עמ' . 293-292 [ יב ] מכין תבל - מייצב אותה , מהשורש כו " ן , כמו "אף תטן תבל בל תמוט " ( תה ' צג , א . ( נטה שמים - פרשם ככיפה לאוהל ") נטה שם אהלו , " בר ' לג , יט . ( השווה : "נוטה שמים כיריעה " ( תה ' קד , ב . ( [ יג ] לקול תתו וגו ' - האל ברא את העולם תוך כדי קביעת חוקי הגשם . לשימוש צורת  To the book