קינה על הגלות וההרג (ט, טז־כא)

טז בה אמר יהוה עבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות # ןלחו ותבואנה : t- ותמהרנה ות & נה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים : יה כי קול נהי נשמע מציון איןל ^ דדנו בי ' טנו מאד כי עזבנו ארץ כי הוליכו משכנותינו : יט כי ^ מענה / ra ךבר יהוה ותלןח אן נכס דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי וא ^ ה רעותה קינה : כ כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עוללי מחוץ בחורים מרחבות : כא דבר כה נאם יהוה ונפלה נבלת האדם דמן על פ ני כ ה ^ דה וכעמיר מאחרי הקער ואין מאסף :  To the book