הנביא שותף לזעקת העם בעת צרתו (ח, יח־כג)

י ח מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דיי : יט הנה קול שועת בת עמי מארץ מךחקים היהוה אין בעיק אם מלכה אין בה מדוע הכע 0 ונ > בפסליהם בהבלי נכר : כ עבר קציר כלה קיץ ו אנחנו לוא נושענו : כא על שבר בת עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני : כב הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם כי מדוע לא עלתה אךכת בת עמי : כנ מי יתן רא ^ ימים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי : [ יוו כג ] דברי הנביא . [ יח ] מבליגיתי עלי יגון - קשה . אולי : הלוואי ויכולתי להתגבר על כאבי . בל"ג בא רק בבניין הפעיל ועניינו כנראה להתגבר על מצוקה , כגון "שמעה תפלתי ... השע ממני ואבליגה " ( תה ' לט , יד . ( ואולי יש לגרוס 'מבלי גהות ( מרפא , כמו "לב שמח ייטיב גהה , " מש ' יז , כב ) עלי יגון ' כלומר : משום שאין מרפא ליגוני - לצערי . כגון "ונסו יגון ואנחה " ( יש ' לה , י . ( עלי לבי דוי - לבי דוה , כואב , עלי . השווה : "כי רבות אנחתי ולבי דוי " ( איכה א , כב . ( [ יט ] סיבת היגון : הנה קול שועת - זעקות לעזרה . השווה : "שמעת קול תחנוני בשועי אליך " ( תה ' לא , כגן . מארץ מרחקים - הנביא רואה בחזונו את העם הרחק בגלות ומצטט , כביכול , את ש...  To the book