פסוק מעבר (ז, כט)

כט גזי נזרך והליכי ושאי על שפים קינה כי מאס יהוה וי-טש את דור עברתו : [ כט ] פסוק מעבר הקושר יחידה זו לקודמתה ( ראה לעיל בפירוש על ב , לא . ( גזי נזרך והשליכי וגו ' - פסוק שירי הקורא לקונן על גורל הדור ( ראה בפירוש על ב , לא ) שה' עזבו . יהודה מדומה לאשה שעליה להתאבל : גזזי שער ראשך ( כגון "וגלחה את ראשה ... ובכתה את אביה , " דב ' כא , יב יג , ( והשליכיהו לארץ והשמיעי קינה ( ברבים ' קינות , ' דה '' ב לה , כה ; או 'קינים , ' יח ' ב , י . ( הכינוי נזר לשיער קשור במנהג הנזירות . אפשר שמשמעותו הבסיסית של נז " ר היא כמו קד '' ש , להיבדל , כגון "וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו " ( יח' יד , ז . ( הנזיר הוא מי שמבדיל עצמו לה . ' נראה שמנהגו של הנזיר שלא לגלח את שער ראשו עד תום תקופת נזירותו ( במ ' ו , ה ) קושר את נז"ר עם שיער הראש ועם קישוט לראש - הנזר " ) נתת את נזר הקדש על המצנפת , " שמי כט , ו . ( שפים - ראה בפירוש על ג , ב . ויטש - הפקיר את עמו בלא שמירה . השווה : "עתה נטשנו ה ' ויתננו בכף מרין " ( שופ' ו , יגן . דור עברתו - הדור ( ראה בפירוש על ב , לא ) שעורר את חמת ה ' ואת עונשו . עברה ה...  To the book