האויב תוקף את ירושלים (ו, א־ט)

א העזו ו בני בנימן מלןךב יךושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם חן משאת כי רעה נשקפה מצפון ( שבר גדול : ב הנוהוהמענגה דמיתי בת ציזן : ג אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו : י קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב : ה לןומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה : ו כי כה אמר יהוה צבאות כךתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה p & y בקרבה : ז כהקיר בור מימיה כן הקרה רעתה ז ] ביר  To the book