sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
פרשה זו משתלבת במגמת העורכים של החטיבה הראשונה בספר ( ראה עמ ' , ( 123-122 להציג את תקופת פעילותו הראשונה של ירמיהו ואת השינוי המודרג שחל בהערכתו את העם ועתידו . בראשית התקופה עוד האמין , שניתן למנוע את הפורענות , משהתברר לו שהטפותיו אינן מועילות הבין שהחורבן בלתי נמנע . שלב זד , משתקף בפרשתנו . לפיכך סודרו בה לסירוגין רק תיאורי אסון ( פס ' א ו , ט , יא יב , כב כו ) ותוכחות המצדיקות אותו ( פס ' ו ח , י , יג כא , ( כשהנביא עצמו קורא לאל להחמיר בדין ( פס ' יא . ( שלא כבפרשה הקודמת אין כאן כל קריאה לחזור בתשובה , אף לא תקווה להינצל מן הפורענות . במקומה יש בה מבט מסכם לאחור : "והקמתי לכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב" ( פס ' יז , < הסירוב להישמע לנביאים סתם את הגולל על התקוות להצלה . רק פסוק אחד יוצא דופן ברמזו , שעדיין לא נגזר הדין סופית : "הוסרי ירושלים פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה" . ( ח ) אין לתמוה על 'חריגה ' זו , שכן הפרשה נערכה מנבואות עצמאיות , שהלמו את המגמה הכללית של העורך והוא לא מצא לנכון לקצץ בהן רק כדי שתתאמנה בדיוק נמרץ למגמתו . מגמר , נוספת בעריכה ( ...  To the book
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help