פנייה לאויב לעלות ולשחת את העם, אבל לא לכלותו (ה, י־יד)

י עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה : י יא כי בגור בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם יהוה : יכ כחשו ביהוה ו יאמרו לא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה : -ג והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם : יי לכן כה אמר 1 אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן * דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם : [ י ] עלו בשרותיה ושחתו - קריאה לאויבים להכות בתוך ירושלים ( כמו "קדשו עליה מלחמה , " ו , ד . ( התבנית 'על '' ה ב ושם מקום ' באה לרוב בזיקה לפורענות ולמלחמה , כגון " שדד מואב עלה בך " ( יר ' מח , יח . ( 'שרות ' ( יחידאי ) יכול להתפרש כמבצרים , על פי שר ר '' ) שורש אופייני במיוחד ללשונו של ירמיהו ) שעניינו חוזק ( כמפורש לעיל ג , יזו . ואולי יש לגרוס 'שורותיה' במשמע חומותיה , כדרך "' ארץ גדוד ... אדלג שור" ( תה ' יח , ל , ( או שורות כרמיה , כגון "בין שורתם יצהירו יקבים " ( איוב כד , יא . ( נקודת חיבור בין שתי המשמעויות האלה עשויה להוביל לפירוש על קירות האבן של המדרגות החקלאיות בהרים . שח " ת בא בזיקה לערים ( לעיל ב , ל , ( לחומות " ) ושחתו חומת צר הרסו מגדלי...  To the book