ניאוף וזנות (ה, ז־ט)

ז אי לזאתאסלודדלך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע א 1 תם וינאפו ובית זונה יתגודדו : a > p-jp n מיז-נים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו : ט העל אלה לוא אפקד נאם יהוה ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי : ז 1 אסלח [ ז ] אי לזאת אסלח ( קרי ) לך - בתמיהה : לאיזו סיבר , אסלח לך , לנוכח חטאיך ? והרי בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים - כנגד האמור בפס ' ב . ואשבע אותם וינאפו - "על דרך 'וישמן ישורון ויבעט "' ( רד '' ק ) להבעת כפיות טובה , כגון ב , ז "ואביא אתכם ... לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי . " לשב " ע בזיקה לזנות ולניאוף השווה הו ' ד , י יג : "ואכלו ולא ישבעו הזנו ... תנאפנה . " יתגודדו - משורש גד " ד : יתכנסו בהמוניהם , גדודים גדודים . השווה : "עודו על נפש צדיק" ( תה ' צר כא . ( [ ח ] סוסים מיזנים - כך הקרי , מן יז '' ן , שאין לו אח , בעוד הכתיב "מוזנים " יתפרש מלשון מזון - שבעים שהאכילו אותם היטב , והקשר הסימנטי ל"ואשבע אותם " עשוי לחזק פירוש זה . ואולם לפי ההקשר בפסקה - יש אולי להעדיף את הכתיב ולנקד מוןנים - משורש זנ " ה בהופעל : בניך היו כסוסים שהזנו אותם , הגבירו במכוון את תשוקתם ה...  To the book