תגובת העם בבוא האויב (ד, כט־לא)

כט מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואיךיושב בהן איש : s ואתי שדוד מה תעשי כי תלב ^ י שני כי תעךי עדי זהב כי תקךעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו בך עגבים : פס \ י יבקשו : י לא כי קו ל כחולה שמעתי עךה כמבכירה לן 1 ל בת עיון תת ^ פח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להדגים : לן ואת [ כט ] מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר - חזרה לתיאור ריאליסטי יותר של מראות המלחמה וקולותיה . לשונות היחיד בפסוק הם קיבוציים , כעולה מלשון הרבים בפסוקית האחרונה . הניסוח ממחיש הן את פחד התושבים , כאילו הכל בורחים מפני פרש אחד או רומה קשת בודד , והן את הגורל המשותף לכל . פרש - רוכב סוס , כגון "סוס פרעה ברכבו ובפרשיו " ( שמ ' טו , יט . ( רמה קשת - היורה בקשת , השווה : "בני אפרים נושקי רומי קשת " ( תה ' עח , ט . ( רמ '' ה עניינו השלכה , הטלה , השווה : "סוס ורכבו רמה בים " ( שמ ' טו , א , כא . ( באו בעבים ובכפים עלו - כל תושבי העיר הבורחים התחבאו ( השווה : "בוא בצור והטמן בעפר , " יש ' ב , י ) במקומות מסתור , כגון כפים ( בא רק כאן ובאיוב ל , ו "בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים - (" סלעי...  To the book