ה הגידו ביהודה ובירושל י ם הטמיעו ואמרו ותקעו שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבער : י שאו נס צי-ונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול : r עלה ארי ה מסבכו ומשחית גרים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב : ח על זאת חגךו שקים ספדו והילילו : : כי לא שב חרון אף יהוה ממנו : ט והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים & : ) מ \ הכהנים והנכאים יתמהו : י ואמר ה ] תק 7 גו אהה ו אדני יהוה י אכן ה & א ה & את לעם הזה ולירושלם לא מר uhv יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש : [ ה ] ותקעו ( תקעו קרי ) שופר - אות להזהרה בפני אויב . השווה : "וראה את החרב באר , על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם" ( יח ' לג , ג . ( קראו מלאו ואמרו - הכריזו בקול גדול כדי שההזהרה תגיע לכולם . מל"א בא הרבה
To the book