|
|
ב א ויהי דבר יהוה אלי לאמר : כ הלך וקראתבאזניירושלם לאמר כה אמר יהוה זכךתי לך חס ד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה : ג לן ' ךש ישראלי ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאדימו רעה תבא אליהם נאם יהוה : [ ב ] הלך וקראת באזני ירושלם לאמר - לך , מקור בהוראת ציווי , כמו "זכור את יום השבת " ( שמי כ , ז , ( והשמע ברבים . ירושלים מייצגת את העם ככלל ו " באזני " מדגיש את ההיבט הפרטי - כל אחד ואחד מתושביה , כגון "קרא נא באזני העם לאמר מי ירא וחרד " ( שופ ' ז , ג . ( לתבנית 'מקור ופעלתי ראה עמ י . 46 זכרתי לך חסד וגו ' - ירושלים מדומה לאשר , שבעלה מציין בפניה שלא שכח שבצעירותה , מיד לאחר הנישואין , מאהבתה אליו נהגה עמו ב " חסד , " מעבר לנדרש על פי חוק או ברית , אך כמצופה ביחסים הדדיים ( השווה : "כי עשיתי עמכם חסד ועשיתם גם אתם עם בית אבי חסד , " יהו ' ב , יב . ( 'זכ '' ר ל ' עניינו זכירה שמביאה למסקנות מעשיות , בין של עונש ( כגון "זכור ה' לבני אדום את יום ירושלם , " תה ' קלז , ז , ( בין של שכר " ) זכר לאברהם ליצחק ולישראל .... וינחם ה ' על הרעה , " שמ ' לב , יג יד , ( שטיבו יתברר בפסוק ...
To the book |
|
|