|
|
4 ההלכה המאוחרת פסקה שלילה , שבת ויום טוב אינם זמן תפילין , ואסור להניח בהם תפילין . אף על פי כן ישנן כמה הקלות בדבר . אם הניח קודם ונשאר בהם בלילה , בחול אין בזה איסור , ובשבת צריך לחלוץ מדרבנן , משום שבות . מכל מקום , הזמן שהיה עטור בתפילין בתוך השבת עד שחלץ אינו איסור חמור . נראה שבזמן האמוראים עדיין לא הייתה הלכה אחידה בעניין זה , כפי שעולה מן הסוגיה בבבלי מנחות לו , א : ר"ת " : תפילין ... ועד מתי מניחן , עד שתשקע החמה . ר' יעקב אומר : עד שתכלה רגל מן השוק . וחכמים אומרים : עד זמן שינה . ומודים חכמים שאם חלצן לצאת לבית הכסא או ליכנס לבית המרחץ ושקעה חמה שוב אינו חוזר ומניחן . אמר רב נחמן : הלכה כרבי יעקב . רב חיסדא ורבה בר רב הונא מצלו בהו באורתא , " ובהמשך ( שם שם , ב : ( " ומי אמר רבה בר רב הונא הכי ? והא אמר רבה בר רב הונא : ספק חשיכה ספק לא חשיכה לא חולץ ולא מניח , הא ודאי חשיכה – חולץ . התם בערב שבת איתמר . מאי קסבר ? אי קסבר לילה זמן תפילין , שבת נמי זמן תפילין . אי קסברת שבת לאו זמן תפילין , לילה נמי לאו זמן תפילין , דמהיכא דממעטא שבת מהתם ממעטי לילות . " אנו רואים שקיימת זי...
To the book |
|
|