תולדות המחקר

קודם שאציג את המודלים המתודולוגיים שחיבור זה מתבסס עליהם אסקור בקצרה את 9 תולדות מחקר האגדה של חז"ל בכלל , ושל סיפורי החכמים בפרט . הפרשנים המסורתיים נקטו פירוש חופשי אלגוריסטי בגישה אהיסטורית . להבנתם האגדה היא חלק מעולמם של מפרשיה , והם מפרשים אותה על פי תפיסות עולמם שלהם . דפוס פרשני זה מאפיין גם את 10 פרשני תקופת ההשכלה וחוקריה מחוגי " חכמת ישראל . " יום טוב ליפמן צונץ , ממניחי היסוד לחקר ספרות חז"ל במאה התשע עשרה , מבחין בסיפורי החכמים שלושה סוגים : סיפורי מאורעות לאומיים – שנועדו לחזק את הצד הלאומי , סיפורי נסים – שנועדו לחזק את האמונה באל , וסיפורי יראים וחכמים – המלמדים על עצמת הרוח היהודית וחשיבות לימוד התורה . בגישתו הרומנטית עוקף צונץ את שאלת ההיסטוריות של סיפורים אלה . דורות החוקרים הממשיכים את המפעל הגדול של חקר ספרות חז"ל , מראשית " חכמת ישראל" ועד היום , עושים אבחנות דומות באופן עקרוני לטקסטים של הסיפורים . 11 צבי ה' גרץ הוא ממניחי היסוד לגישה ההיסטורית לגבי סיפורי האגדה , גישה הנוקטת באמת מידה ברורה : מה שמציאותי הוא מתקבל על הדעת ולכן הוא היסטורי , ומה שהוא 12 " אגדי" ...  To the book