קנאה (יח, ו־כט)

ויהי בבואם בשוב דוד' מהנות את הפלשתי ותצאנה הנ & ים מכל ^ רי ישראל' לשור והמחילות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים : ותענינה הנשים המשחקות ותאמר ? הכה שאול' באלפו ודוד ברבביתיו : ויחד לשאול מאד הדבר הזה וייאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה : ויהי שאול עו ? את דוד מהיום ההוא והלאה : ויהי ממחרת ותצלח רוח אליהים רעה אל שאול' ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיומו ביוםוהחנית ביד שאול : ויטל שאול' את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים : וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה' עמו ומעם שאול סר : ויסרהו שאול' מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויביא לפני העם : ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו : וירא שאול אשר הוא משכיל מאיד ויגר מפניו : וכל ישראל' ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם : וייאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב'אתה'אתן לך לאשה אךהיה › ג לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי' בו ותהי בו . יד פלשתים : וייאמר דוד אל שאול מי אנכי' ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך : ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחילתי לאשה : ותאהב מיכ...  To the book