תשועה (יא, א־יג)

ויעל נחש' העמוני ויחן על יבש גלעד ויאמרו כל אנשי יביע' אל נחש כרת לנו ברית ונעבדך : ויאמר אליהם נחש' העמוני בזאת אברת לכם בנקור לכם כל עין ימין ושמתיה חרפה על › ג כל ישראל : ויאמרו אליו זקני יביש הרף לנו' שבעת ימים ונשלחה מלאכים בכיל גבול ישראל ואם אין מושיעאתנו ויצאנו אליך : ויבאו המלאכים גבעת שאול וידברו הדברים באזני העם וישאו כל העם את קולם ויבכו : והנה שאול בא 71 ד \ : אחרי הבקר' מן השדה וייאמר שאול מה לעם כי יבכוויספרו › לו את דברי אנשי יביש : ותצלח רוח אליהים' על שאול בשמעו את הדבריס האלה ויחר אפו מאד : ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל״ ביד המלאכים ! לאמיר אשר איננו יצא אחרי שאול' ואחר שמואל כיה יעשהלבקרו ויפיל פחד יהוה' על העם ויצאו כאיש אחד : ויפקדם בבזק ויהיו בני ישראל' שליש מאות אלף ואיש יהודה שלישים אלף : ויאמרו למלאכים הבאים כיה תאמרו ? לאיש' יביש גלעד מחר תהיה לכם תשועה בחם השמש ויביאו המלאכיםויגידו לאנשי יביש וישמחו : ויאמרו אנשי יביש מחר נצא אליכם דו ועשיתם לנו ככל הטוב בעיניכם : ויהי ממחרת וישם שאול את העם שלישה ראשים ויביאו בתוך המחנה'באשמירתהבקר ויכו את עמון ...  To the book