משל הרועים: "והושעתי לצאני" (פרק לד)

נבואת הנחמה הראשונה יוצאת חוצץ נגד מנהיגי יהודה , אשר בגינם התרחשה הגלות . במקום מנהיגים אלה , מלכי יהודה שבעבר ואולי גם הזקנים שבהווה , ה ' עתיד להנהיג את עמו . הפרק כולו הוא אליגוריה המדמה את בני הגולה לצאן , ואת מנהיגיו לרועים . השימוש כאן בדימוי הרועה וצאנו לתיאור יחסי השליט ונשלטיו נעוץ לא רק בתפוצתו בספרות המקראית ובספרות המזרח הקדום ( ראה להלן עמ ' , ( 676-674 אלא גם , ברתיעתו של יחזקאל מלהשתמש בדרך חיובית במונח 'מלך . ' השימוש בדימוי הרועה מאפשר לנביא לפתח בהרחבה ובפירוט את יחסי הקרבה שבין ה' לישראל . הפרק מהווה נבואה אחת , הנחלקת לשלוש יחידות : ( 1 ) א טז : תוכחה ומשפט לרועים ( פס ' א י ) ונחמה וישועה לצאן ( יא טזן . יחידה זו פותחת בנוסחת התגלות ( פסי אן ובפנייה לרועים ( פס ' ב < ומסתיימת במשפט המתייחם בדרך מצולבת לנאמר קודם לכן , ובתיאור ה ' כשופט ; ( 2 ) יז כב : תוכחה ומשפט לעושקי הצאן וישועה לחלשים . היחידה פותחת בפנייה לצאן ובנוםחת שליחות > פס ' £ ו ומסתיימת בתיאור ה ' כשופט , ובמלים בהן היחידה נפתחה ; ( 3 ) כג לא : כריתת ברית ( חדשה ) בין ה' לישראל . היחידה חותמת בנוסחה ה...  To the book