בין שארית יהודה לגולי בבל (לג, כג־לג)

היחידה הנבואית השלישית שבפרק לג מורכבת משתי פסקות נפרדות . בפס ' כג כט יחזקאל מנבא חזות קשה ביותר לנשארים בארץ אחר החורבן ; ובפס' ל לג , ה ' מודיע ליחזקאל כי בני הגולה עתידים לנהור אליו כדי לשמוע אותו , אולם אין הם עתידים לעשות כדבריו . שתי הפסקות שייכות לתקופה שלאחר החורבן ; ואילו הצמדתן משקפת את תפישתו העקרונית של יחזקאל לפיה גולי בבל , ולא שארית ישראל שביהודה , הם אלה שייגאלו בשובם לארצם . הבדל בין שני הקיבוצים ניכר הן מן הנימה השונה של ה ' כלפיהם הן מן התכנים השונים של הפסקות . בעוד שבפסקה השנייה ה ' מכנה את הגולים 'עמי ' או 'בני עמך ' ( בפנייתו ליחזקאל , ( הרי כינויים אלה חסרים בפסקה הראשונה . בעוד שבפסקה הראשונה ניתך זעמו של ה ' על יושבי הארץ ורק כיליון מצפה להם , הרי בפסקה השנייה , על אף הביקורת המופנית לגולים , הביקורת אינה מלווה בדברי תוכחה או באיומים . בכך ניכר ההבדל ביחסו של ה ' לשני הקיבוצים - זה שביהודה וזה שבבבל . אם ביחידה הנבואית הראשונה קורא יחזקאל לגולים לחזור בתשובה , הרי ביחס לנשארים בארץ קריאה זו נעדרת לחלוטין . ללמדנו כי נגזר גורלו של היישוב בארץ להיכחד . לפסקה הש...  To the book