הפסקת אלמותו של יחזקאל (לג, כא־כב)

כא ויהי ב # תי 711 ש mfcw בע ^ רי בחמשה לחדש לגלותנו בא כב אלי הפליט מיתשלם לא מר הכתה העיר : ויד יהו ההיתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר וי-פתר ! פי ולא נאלמתי ^ וד : פסקה קצרה זו מהווה את מרכזו של פרק לג , והיא חותמת את אזכוריו של האלם בפרק ג ( פסי כב כז ) ובפרק כד ( פסי כה כזו . בניסוחה של פסקה זו יש קשיים : התאריך הנקוב בראשה מותיר משך זמן של שנה וחצי מאז החורבן ועד בשורתו לנביא , משך זמן רב ובלתי סביר . על פי פס ' כב עולה , כי ה ' הוא זה שפותח את פי הנביא , עוד קודם לבואו של הפליט , בניגוד לנאמר לעיל כד , כו כז . מהי אפוא משמעות הזיקה שבין הפסקת האלם והפליט ; האם ניתן לחשוף את דברי הנביא שאמרם (?) בלילה טרם בוא הפליט ? שני הפסוקים שלפנינו מיוחדים בספר יחזקאל , באשר אינם פותחים בנוסחת התגלות כל שהיא . לפנינו דיווח של יחזקאל עצמו את שאירע לו , דיווח המתייחס לנבואה שבפרק כד באופן דוערכי . מצד ניסוחיו הוא מצביע על התגשמות הנבואה של כד , כה כז . אולם מצד תוכנו יש בו סתירה בולטת לנאמר בפרק כד . שכן על פי פרק כד , יום הפסקת האלם הוא יום החורבן , הוא יום בוא הפליט ל...  To the book