נבואה שישית על מצרים: קינה על מות התנים (לב, א־טז)

לב א ויהי בשתי עשרה שנה בשני עשר חרס באחד לחדש היה ךבר יהוה אלי לאמו : ב בךאדם שא קינה על פרעה מלך מערים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגדו בנהרותיף ותדלח מים בךגליך ותךפס נהר 1 תם : ג כה אמר אדני יהוה ופרטתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוף בחךמי : ד ונטשתיך באךץ על פני הע ^ דה אטילך והרכנתי עלי ף כל עוף השמים וההבעתי ממד חית כל הארץ : ה ונתתי את בע 4 רף על ההרים ומלאתי הגאיות רמותד : ! והשקיתי ארץ צפתןל מדמןל אל ההרים ואפקים ימלאון ממןן : ז וכסיתי בכבותך שמים והקךךתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אות : n כל מאורי אור בשמים אקךיךם עליך ונתתי חשך על אךצך נאם אדני יהוה :  To the book