נבואה שלישית על צור: גאוותו האלילית של נגיד צור (כח, א־י)

כח א ויהי ךבר יהוה אלי לאמו : ב בן אדם י אמר לנגיד צר כה אמר ו אדני יהוה יען גבה לב ף ו תאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים : ג הנה חכם אתה מדנאל מדניאל כל סתום לא עממוןל : ד בחכמתך ובתבונתה עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך : ה ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך וי-גבה לבבך בחילך : > יכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים : t לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חךבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך : ^ ל n חת ןוךךוך ומתה ממותי חלל בלב ימים : ט האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביך _ מחלליך : י מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה : מבנה נבואה זו מגלה זיקה לנבואות הקצרות על הגויים . היא פותחת בהאשמה בחטא , תוך שימוש במלית הפתיחה "יען" ( פס' ב , ( וממשיכה בתיאור העונש , הפותח במלית "לכן " ( פס ' ז . < אולם שלא כנבואות הקצרות , כאן חוזרת ההאשמה בחטא שלוש פעמים ( פס' ב , ו , ט . ( תיאור המוות כעונש חוזר פעמיים ( פס ' ז ח , י . ( בכך מופר המבנה הפשוט של הנבואה הקצרה ונעשה למבנה מורכב קצת יותר , תוך הדגשת החטא ועונשו . הח...  To the book