נבואה על מואב ושעיר (כה, ח־יא)

n כה אמר אדני יהוה יען אמר מוא ב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה : 1 ט לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים מעריו מקצהו עבי אךץ בית הישימת בע ל ]\ yn וקריתמה : e « ri > לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים : יא ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה : [ ח ] יען אמר - כמו בנבואות על עמון , אף כאן ההאשמה מכוונת כנגד התבטאות , ולא כנגד מעשה אלים . מואב ושעיר - אזכורה של שעיר תמוה , שכן בהמשך אין היא נזכרת כלל . אף חסרונה בנוסח הקדם הכסאפלרי של תרגום השבעים יש בו כדי להצביע על הבעייתיות שבאזכורה . נראה כי לפנינו גרסת שוליים שחדרה לתוך הטקסט , אלא שמשמעותה של גרסה זו אינה מחוורת . היא עשויה להשלים לשבעה את מספר העמים שבנבואות הקצרות שבפרק כה . על משמעויותיו השונות של השם 'שעיר ' ראה להלן , בפירוש לפרק לה . הנה ככל הגוים בית יהודה - מואב כופרת בייחודם של ישראל , ויש בכך כדי לסתור את תפישתו הבסיסית של יחזקאל לפיה ישראל שונים מכל האומות , שכן באמצעות עם ישראל נודע ה ' לעיני כל ומתקדש שמו . לפיכך ה ' נפגע בעקיפין ממיעוט דמותם של ישראל . על שונותם של ישראל מן העמים ראה לעיל כ , ל...  To the book